החלטה בתיק בר"ע 1024/05

1.      זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה (כב' השופטת אסתר בוהדנה) מיום 11/01/05 בתמ"ש 2530/04.

בנוסף זו נתבקש בית משפט זה ליתן צו ביניים האוסר על העברת סך של 20,000 ש"ח שהופקדו על ידי חברת הבניה עוז הדר בניה בע"מ (להלן - הקבלן) וכן על העברת כל סכום אחר לידי המשיבה מס' 1.

2.         אלה בתמצית העובדות:

א .        בבקשה עותר המבקש למנוע העברת שני שיקים בסך של 10,000ש"ח כל אחד לזכות

חשבון הפתוח על שם המשיבה, על חשבון המזונות הזמניים שנפסקו, לקטינים.

ב .         לדברי המבקש, הוא ואשתו לוו בעבר מאמו - הגב' אזולאי, כספים לשם רכישת

דירה. עסקת הרכישה התבטלה בעקבות ההליכים הפליליים שהוגשו נגד המבקש ומעצרו עד תום ההליכים. בעקבות כך הודיע הקבלן לגב' אזולאי  כי היא רשאית לקבל את כספה בתנאי קיזוז מסויימים.

ג .         המשיבה  עתרה להטלת עיקול ברישום על מחצית מהכספים שמוחזקים על ידי

הקבלן ובית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה, נעתר לבקשת העיקול, צווה להעביר את הכספים לקופת בית המשפט וקבע כי תשלום המזונות הזמניים שנפסקו ישולמו מתוך חלקו של המשיב בסכומים שיופקדו בקופת בית המשפט.

ד .         המשיבה הגישה בקשה למימוש צו העיקול הזמני שהוטל כאמור, וזאת להבטחת תשלום דמי מזונות זמניים בסך 2,600 ש"ח בחודש שנפסקו לחובת המבקש ובית משפט קמא נעתר לבקשתה.

3.      אלה בתמצית נימוקי הבקשה:

א .           טעה בית משפט קמא כשהחליט להעביר את הסך של 20,000 ש"ח שהופקדו על ידי

הקבלן בקופת בית משפט השלום בקריית שמונה לזכות המשיבה על חשבון חוב המבקש במזונות שני ילדיו הקטינים.

            בעשותו כך, שם עצמו בית המשפט כמוציא לפועל ואין זה תפקידו של שופט.

ב .         טעה בית משפט קמא בהחלטתו מיום 11/01/05 כאשר החליט על מימוש הכספים בטרם הוחלט מי בעליהם, ובידיעה כי הגב' אזולאי טוענת לבעלות עליהם ואף הגישה בגינם תביעה כספית נגד כל הצדדים בעלי העניין.

ג .         טעה בית משפט קמא כשחייב את המשיבה במתן התחייבות עצמית בלבד

ולא חייב את המשיבה בהפקדת ערבון, או ערובה כנדרש בתקנה 365(ב) לתקנות.

4.         המשיבות מתנגדות לבקשה.

5.         לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שהוגשו, נראה לי כי אין מקום להיעתר לבקשה ואלה